את רוצה לראות אותו שוב. "יש פה פוטנציאל", את חושבת לעצמך. מבוסמים מאלכוהול, חרמנות ותשוקה, נוצר מצב ואתם מתנשקים ביציאה מהבר. זה מרגיש לך טוב. "סוף סוף", את חושבת לעצמך, "סוף סוף מישהו שעושה לי את זה וגם יודע לנשק". הוא מציע ללוות אותך, ואת לא מתנגדת להסניף עוד כמה דקות את הריח הגברי שלו. אתם הולכים מחייכים לעבר ביתך, והדרך נראית פתאום כך כך קצרה, הרבה יותר מהדרך הלוך. את יודעת שאסור לך להציע לו לעלות, אבל משהו בך לא רוצה שהלילה הזה ייגמר. את יודעת שקשרים אחרים שהיו לך והתחילו כך - נעלמו כלעומת שבאו. את יודעת כבר הכל. את במשחק הזה יותר מדי שנים. למרות שבעצם את רוצה עוד קצת מהטעם שלו. עוד קצת וזהו. הוא לא מציע לעלות אלייך. גם הוא לא טירון בצבא האהבה ויודע מה תחשבי אם יבקש. ולכן נשיקה חלומית מתחת לביתך נותנת את האות לכך שכל אחד יישן הלילה לבד. לילה טוב. אולי הוא התרופה למחלת האהבה שלך? הוא מתקשר למחרת, את מתרגשת. קצת גשום בחוץ, ואתם קובעים שיבוא אלייך לראות סרט. הוא מגיע עם הכרויות של "הים שבפנים". "זה סרט על פרופורציות בחיים", הוא מסביר. השבוע יצא הדיסק החדש של הקיור, ואת שמה אותו ברקע. את מסתכלת עליו במבט מאוהב וחושבת שאולי הוא התרופה למחלת האהבה שלך? שאולי הוא יהיה הקיור?! את פותחת בקבוק יין אדום והוא פותח את האתר הכרויות ומחכה לך שתבואי. "לחיים", את אומרת כשאת מסתכלת לתוך עיניו. "לחיינו", הוא עונה ומקיש עם כוסו בעדינות על כוסך. החיוך ההדדי מבשר שצריך להתחיל את הסרט. את מתכרבלת בתוכו והוא עוטף אותך בזרועותיו החסונות. מתישהו את מתעלמת מהסרט ומנשקת אותו כמו שכתוב במאמר הכרויות. הוא משתף פעולה וספת האורחים משנה את תכליתה לספת משחקים. יהיה פה סקס הלילה, ואת זה שניכם כבר יודעים. אתם לא מדברים על מה שיהיה בעתיד. את מתמסרת לו, וכעבור מספר דקות לא רבות הוא בתוכך. יש לך מישהו. את קמה מאוחר למחרת, והוא נשאר לישון אפילו שיש לו עבודה בבוקר. את חושבת שזה רומנטי. את יודעת שהיום לא תיפגשו כי הוא משחק פוקר "טקסס הולדם" עם חברים. הוא תמיד יכול לעשות את הטריק של חבר שיקרא לו למילואים, אבל מה אני יגיד? חברה שלי יולדת? אולי "סליחה, אבל בעלי מחפש אותי?" זה יבטיח שהוא לא יתקשר יותר. על מה אני אדבר איתו? רק שלא יהיו שתיקות מביכות כאלה, אין דבר יותר נורא משתיקה מביכה. אולי נעשה את זה עם המעיל. קינקי מצד שני, מה אם הכרויות נוער הולכות טוב ואז הוא ירצה לעלות? אני לא מוכנה עדיין לעשות סקס, לא הלכתי לקוסמטיקאית, לא גילחתי רגליים, גם החדר נראה זוועה, יש בגדים בכל מקום, ויותר גרוע, אני אצטרך להתפשט... אולי נעשה את זה עם המעיל. באבלס קינקי, הוא יחשוב שאני איזה סוטה, אולי הוא יאהב את זה? אולי הוא סוטה? מין סוטה מלוכלך כזה שרק רוצה לשכב עם נשים במיטה כשהן לבושות במעיל שלהן? דלת המעלית נפתחת, הנה מתחילים. "היי, מצטערת שחיכית", היא אומרת ומנשקת את לחיו. "זה בסדר, היה שווה", הוא אומר בחיוך. היא מחייכת בחזרה בביישנות. אף אחד לא יכול באמת לראות את זה, אבל הקרב נפתח והוא מתקדם לאיטו. "מעיל יפה", הוא אומר. "תודה, זה המעיל שאני הכי אוהבת בעולם, אני לא מורידה אותו אף פעם". אני הולכת איתו על קו של כנות. אופנה חדשה נועזת. יפה לי. תמיד הייתי כנה. כך זה כשאת בחורה שקופה, ממילא אין טעם לשקר, זה לא ילך, הבנתי די מהר. אז נשארתי נאמנה לאמת, מאז ומתמיד משקרת ועושה סקס רק לעצמך, דברים בסגנון - 'לא הגזמת עם השוקולד, ללי'. שקרנית. אבל זו כנות מסוג אחר איתו, כנות שלא נעה בין שקר לבין אמת, כנות של קשר, נעה מכוח עוצמתו של רגש, כנראה. בראשונה בחיי אני כנה באמת. לא מפחדת ממילים כמו פעם, אז מה אם גם להן יש כוח? הסיפור התחיל בשנה השנייה באוניברסיטה. אז פגשתי את הכרויות חינם. הוא היה יפה להפליא, תווי פנים יפות, גוף מפוסל, חיוך ממיס ומבט מלא קריצות. שנה שנייה באוניברסיטה.רק כדי לא לקבל ממך את התשובות המעצבנות של "ככה אני" ו"כל זה על הזין שלי". אז הגענו לשם. זה השלב הזה שרע, אבל לא רוצים לגמור. אז מפסיקים הכרויות. כאילו שזה לא אותו דבר לכתבה המלאה "קרה ביניכם לפני הכרויות סקס?", הלכתי בזהירות, כמו על קליפות ביצים. היא הנידה לשלילה בעדינות עם הראש. "דווקא להפך", אמרה, "רק לפני שלושה שבועות היינו בצימר מעולה, סתם ככה אולי סתם עובר עליו משהו", אמרתי את המקבילה הגברית למשפט "נשים הן עם שאוהב הכרויות". היא לא השתכנעה. "אז שיגיד נקודתית מה קורה איתו. בינתיים זה מרגיש לי כאילו אני איזו שמיכת פוך מפנקת לחורף. ועכשיו, כשמתחלפת עונה הוא רוצה לאוורר אותי קצת בשמש, לפני האביב הממשמש ובא". צריך לקבוע תאריך תפוגה להפסקה? כן, הפסקה חד-צדדית במחוזותינו תמיד גורמת לך לנוע בחוסר נוחות בכסא. הוא היה ג'נטלמן מושלם, פתח לי את הדלת של הרכב, שילם ברוחב יד, הוא פשוט הקסים אותי. למחרת בבוקר הוא כבר סימס לי משהו נחמד, ושוב, ההרגשה הזו שלא האמנתי שאני ארגיש שוב. כל הקשר המשיך פחות או יותר הכרויות כשאת השיחות לרוב יזמתי אני. בלי לספר לי, חברתה הטובה ביותר, היא החליטה להרחיב את אתרי הכרויות שלה לעולם האינטרנט ולנסות לדוג בו את מה שלא הצליחה לדוג באגם המתייבש שנקרא תל אביב. אז היא יצאה עם מישהו, והיה ממש מוצלח, והם יוצאים שוב. אחוזת קינאה, החלטתי לנסות גם אני. אבל כמובן בלי תמונה ובלי פרטים מזהים. יש גבול לפדיחה, לא? מה אם מירב תראה שאני שם? או מישהו מהעבודה שלי? זה ממש מה שאני צריכה על הראש. הכרתי בחור. כן, בחור מאתר הכרויות וגם רופא וגם ממש נראה טוב, לפחות כך זה נראה במצלמת הרשת. אנחנו נפגשים הלילה. את רוצה לראות אותו שוב. "יש פה פוטנציאל", את חושבת לעצמך. מבוסמים מאלכוהול, חרמנות ותשוקה, נוצר מצב ואתם מתנשקים ביציאה מהבר. זה מרגיש לך טוב. "סוף סוף", את חושבת לעצמך, "סוף סוף מישהו שעושה לי את זה וגם יודע לנשק". הוא מציע ללוות אותך, ואת לא מתנגדת להסניף עוד כמה דקות את הריח הגברי שלו. אתם הולכים מחייכים לעבר ביתך, והדרך נראית פתאום כך כך קצרה, הרבה יותר מהדרך הלוך. את יודעת שאסור לך להציע לו לעלות, אבל משהו בך לא רוצה שהלילה הזה ייגמר. את יודעת שקשרים אחרים שהיו לך והתחילו כך - נעלמו כלעומת שבאו. את יודעת כבר הכל. את במשחק הזה יותר מדי שנים. למרות שבעצם את רוצה עוד קצת מהטעם שלו. עוד קצת וזהו. הוא לא מציע לעלות אלייך. גם הוא לא טירון בצבא האהבה ויודע מה תחשבי אם יבקש. ולכן נשיקה חלומית מתחת לביתך נותנת את האות לכך שכל אחד יישן הלילה לבד. לילה טוב. אולי הוא התרופה למחלת האהבה שלך? הוא מתקשר למחרת, את מתרגשת. קצת גשום בחוץ, ואתם קובעים שיבוא אלייך לראות סרט. הוא מגיע עם הכרויות של "הים שבפנים". "זה סרט על פרופורציות בחיים", הוא מסביר. השבוע יצא הדיסק החדש של הקיור, ואת שמה אותו ברקע. את מסתכלת עליו במבט מאוהב וחושבת שאולי הוא התרופה למחלת האהבה שלך? שאולי הוא יהיה הקיור?! את פותחת בקבוק יין אדום והוא פותח את האתר הכרויות ומחכה לך שתבואי. "לחיים", את אומרת כשאת מסתכלת לתוך עיניו. "לחיינו", הוא עונה ומקיש עם כוסו בעדינות על כוסך. החיוך ההדדי מבשר שצריך להתחיל את הסרט. את מתכרבלת בתוכו והוא עוטף אותך בזרועותיו החסונות. מתישהו את מתעלמת מהסרט ומנשקת אותו כמו שכתוב במאמר הכרויות. הוא משתף פעולה וספת האורחים משנה את תכליתה לספת משחקים. יהיה פה סקס הלילה, ואת זה שניכם כבר יודעים. אתם לא מדברים על מה שיהיה בעתיד. את מתמסרת לו, וכעבור מספר דקות לא רבות הוא בתוכך. יש לך מישהו. את קמה מאוחר למחרת, והוא נשאר לישון אפילו שיש לו עבודה בבוקר. את חושבת שזה רומנטי. את יודעת שהיום לא תיפגשו כי הוא משחק פוקר "טקסס הולדם" עם חברים. הוא תמיד יכול לעשות את הטריק של חבר שיקרא לו למילואים, אבל מה אני יגיד? חברה שלי יולדת? אולי "סליחה, אבל בעלי מחפש אותי?" זה יבטיח שהוא לא יתקשר יותר. על מה אני אדבר איתו? רק שלא יהיו שתיקות מביכות כאלה, אין דבר יותר נורא משתיקה מביכה. אולי נעשה את זה עם המעיל. קינקי מצד שני, מה אם הכרויות נוער הולכות טוב ואז הוא ירצה לעלות? אני לא מוכנה עדיין לעשות סקס, לא הלכתי לקוסמטיקאית, לא גילחתי רגליים, גם החדר נראה זוועה, יש בגדים בכל מקום, ויותר גרוע, אני אצטרך להתפשט... אולי נעשה את זה עם המעיל. באבלס קינקי, הוא יחשוב שאני איזה סוטה, אולי הוא יאהב את זה? אולי הוא סוטה? מין סוטה מלוכלך כזה שרק רוצה לשכב עם נשים במיטה כשהן לבושות במעיל שלהן? דלת המעלית נפתחת, הנה מתחילים. "היי, מצטערת שחיכית", היא אומרת ומנשקת את לחיו. "זה בסדר, היה שווה", הוא אומר בחיוך. היא מחייכת בחזרה בביישנות. אף אחד לא יכול באמת לראות את זה, אבל הקרב נפתח והוא מתקדם לאיטו. "מעיל יפה", הוא אומר. "תודה, זה המעיל שאני הכי אוהבת בעולם, אני לא מורידה אותו אף פעם". אני הולכת איתו על קו של כנות. אופנה חדשה נועזת. יפה לי. תמיד הייתי כנה. כך זה כשאת בחורה שקופה, ממילא אין טעם לשקר, זה לא ילך, הבנתי די מהר. אז נשארתי נאמנה לאמת, מאז ומתמיד משקרת ועושה סקס רק לעצמך, דברים בסגנון - 'לא הגזמת עם השוקולד, ללי'. שקרנית. אבל זו כנות מסוג אחר איתו, כנות שלא נעה בין שקר לבין אמת, כנות של קשר, נעה מכוח עוצמתו של רגש, כנראה. בראשונה בחיי אני כנה באמת. לא מפחדת ממילים כמו פעם, אז מה אם גם להן יש כוח? הסיפור התחיל בשנה השנייה באוניברסיטה. אז פגשתי את הכרויות חינם. הוא היה יפה להפליא, תווי פנים יפות, גוף מפוסל, חיוך ממיס ומבט מלא קריצות. שנה שנייה באוניברסיטה.רק כדי לא לקבל ממך את התשובות המעצבנות של "ככה אני" ו"כל זה על הזין שלי". אז הגענו לשם. זה השלב הזה שרע, אבל לא רוצים לגמור. אז מפסיקים הכרויות. כאילו שזה לא אותו דבר לכתבה המלאה "קרה ביניכם לפני הכרויות סקס?", הלכתי בזהירות, כמו על קליפות ביצים. היא הנידה לשלילה בעדינות עם הראש. "דווקא להפך", אמרה, "רק לפני שלושה שבועות היינו בצימר מעולה, סתם ככה אולי סתם עובר עליו משהו", אמרתי את המקבילה הגברית למשפט "נשים הן עם שאוהב הכרויות". היא לא השתכנעה. "אז שיגיד נקודתית מה קורה איתו. בינתיים זה מרגיש לי כאילו אני איזו שמיכת פוך מפנקת לחורף. ועכשיו, כשמתחלפת עונה הוא רוצה לאוורר אותי קצת בשמש, לפני האביב הממשמש ובא". צריך לקבוע תאריך תפוגה להפסקה? כן, הפסקה חד-צדדית במחוזותינו תמיד גורמת לך לנוע בחוסר נוחות בכסא. הוא היה ג'נטלמן מושלם, פתח לי את הדלת של הרכב, שילם ברוחב יד, הוא פשוט הקסים אותי. למחרת בבוקר הוא כבר סימס לי משהו נחמד, ושוב, ההרגשה הזו שלא האמנתי שאני ארגיש שוב. כל הקשר המשיך פחות או יותר הכרויות כשאת השיחות לרוב יזמתי אני. בלי לספר לי, חברתה הטובה ביותר, היא החליטה להרחיב את אתרי הכרויות שלה לעולם האינטרנט ולנסות לדוג בו את מה שלא הצליחה לדוג באגם המתייבש שנקרא תל אביב. אז היא יצאה עם מישהו, והיה ממש מוצלח, והם יוצאים שוב. אחוזת קינאה, החלטתי לנסות גם אני. אבל כמובן בלי תמונה ובלי פרטים מזהים. יש גבול לפדיחה, לא? מה אם מירב תראה שאני שם? או מישהו מהעבודה שלי? זה ממש מה שאני צריכה על הראש. הכרתי בחור. כן, בחור מאתר הכרויות וגם רופא וגם ממש נראה טוב, לפחות כך זה נראה במצלמת הרשת. אנחנו נפגשים הלילה